עקשנותם של בני יהודה נותרת איתנה גם לנוכח משברים כבדים ועונשים חמורים על רעתם. הם לֹא דֻכְּאוּ, כלומר לבם לא נשבר והם לא נכנעו, אלא סירבו ללמוד לקח מן הצרות שספגו עַד הַיּוֹם הַזֶּה. מכיוון שהעונשים לא הועילו להכניע אותם, התוצאה היא שוְלֹא יָרְאוּ מפני ה' ומן העונש האלוהי. חוסר ההכנעה והיעדר היראה הובילו לכך שוְלֹא־הָלְכוּ בְתוֹרָתִי וּבְחֻקֹּתַי, שכן הם בחרו להתעלם לחלוטין מההשלכות הברורות של עבירה על חוקי התורה.
ירמיהו, פרק מ״ד, פסוק י׳
לֹ֣א דֻכְּא֔וּ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וְלֹ֣א יָֽרְא֗וּ וְלֹא־הָלְכ֤וּ בְתֽוֹרָתִי֙ וּבְחֻקֹּתַ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לִפְנֵיכֶ֖ם וְלִפְנֵ֥י אֲבוֹתֵיכֶֽם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.