ירמיהו, פרק מ״ד, פסוק ט׳

הנביא דורש מהעם להתבונן בשורש האסון שפקד אותם וקובע כי בוודאי לא הַשְׁכַחְתֶּם את הסיבה הישירה לרעה שהשיגה אותם. סיבה זו מורכבת מחטאי העבר וההווה, הכוללים את רָעוֹת אֲבוֹתֵיכֶם, רָעוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה ואת רָעוֹת נָשָׁיו, ביטוי המכוון לנשיו של כל מלך ומלך, בדומה לאשת המלך אביה שעשתה מפלצת לעבודה זרה. לכך מתווספים גם חטאי הדור הנוכחי, וְאֵת רָעֹתֵכֶם וְאֵת רָעֹת נְשֵׁיכֶם. מכיוון שכל המעשים הללו נעשו בגלוי בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם, לא ניתן לשכוח אותם או להתכחש לתוצאות ההרסניות שהביאו.