קרה לכם פעם שניסיתם להזהיר מישהו, אבל הוא היה בטוח שהוא יודע הרבה יותר טוב מכם ופשוט סירב להקשיב? זה בדיוק המצב של הנביא ירמיהו. כשהוא מוכיח את העם, הם עונים לו בחוצפה אֵינֶנּוּ שֹׁמְעִים אֵלֶיךָ. הם לא מתכוונים שהם לא מאמינים שהוא נביא אמת, אלא שהם פשוט לא מעוניינים להקשיב בקולו.
הסיבה לכך היא שהם רואים את מה שקרה להם בעבר בצורה הפוכה לגמרי מירמיהו. ירמיהו מסביר להם שהצרות הגיעו אליהם בגלל שהם התפללו לאלילים, אבל העם טוען שדווקא בתקופה שבה הם עשו זאת, היה להם שפע של אוכל והכל היה מצוין. לדעתם, הצרות הגיעו דווקא כשהם הפסיקו וניסו לשמוע בקול הנביאים.
העם באמת האמין בה׳ ובהשגחה שלו, והם לא חשבו שהם עושים משהו רע. הם חשבו שלהקטיר קטורת לכוכבים ולמזלות זה פשוט מעשה מיוחד שיעזור להם לקבל גשם ויבול טוב לשדות. הם היו בטוחים שאפשר לעשות את שני הדברים יחד: גם להאמין בה׳ וגם להשתמש באותם כוכבים כדי לדאוג לפרנסה שלהם, והם חשבו שבעיני ה׳ הם עדיין נחשבים אנשים נאמנים וטובים.