העם דוחה באופן ישיר את הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתָּ אֵלֵ֖ינוּ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה, אך כאשר הם מצהירים אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמְעִ֖ים אֵלֶֽיךָ, הם אינם כופרים באמיתות הנבואה אלא פשוט מסרבים לציית לה. סירוב זה נובע מאמונתם שדווקא עבודת האלילים הביאה להם שפע ופרנסה, ואילו החורבן בא עליהם כשהפסיקו את העבודה הזרה ושמעו בקול הנביאים. תפיסתם הדתית לא ראתה סתירה בין הדברים, שכן הם המשיכו להאמין בה' ובהשגחתו. את פולחן מלכת השמים הם תפסו רק כאמצעי מעשי להורדת גשם ויבול מן המזלות, מתוך מחשבה שיוכלו להמשיך להקטיר קטורת ולהישאר נאמנים וטובים בעיני ה'.
ירמיהו, פרק מ״ד, פסוק ט״ז
הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתָּ אֵלֵ֖ינוּ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמְעִ֖ים אֵלֶֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.