ירמיהו, פרק מ״ד, פסוק י״ט

נשות יהודה מתייצבות מול הנביא ומגנות בתוקף על כך שהן מְקַטְּרִים ומובילות את הפולחן לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם. בטענתן הֲמִבַּלְעֲדֵי אֲנָשֵׁינוּ הן מתריסות ומבהירות כי לא עשו דבר ללא הסכמת בעליהן, ולכן לא מדובר בסכלות נשית אלא בטקס מחושב ומשותף. במסגרת הפולחן נהגו הנשים להכין כַּוָּנִים, שהם מיני מאכל ועוגות שהוכנו בהקפדה יתרה, וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים. מטרת הכנת העוגות הייתה לְהַעֲצִבָהֿ, מונח שמתאר את עיצוב המאכלים בדמותו של הפסל, או לחלופין מילה שנועדה במקור לבטא את שימוח האלה אך שונתה על ידי הכתוב ללשון עצב וגנאי.