קרה לכם פעם שהחזקתם משהו כבד בידיים במשך המון זמן? בהתחלה זה אולי אפשרי, אבל לאט לאט זה הופך להיות כל כך כבד עד שפשוט חייבים לעזוב אותו. זה דומה למה שקרה עם המעשים של העם. ה' המתין בסבלנות רבה, אבל העם המשיך לעשות מעשים לא טובים, שנקראים רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם. כל חטא נוסף היה כמו עוד אבן כבדה שהתווספה למשא. המילים וְלֹא יוּכַל ה' עוֹד לָשֵׂאת מתארות מצב שבו ה' כבר לא היה יכול לסבול ולעכב את העונש, כי המילה לָשֵׂאת פירושה לסחוב משא כבד. העובדה שה' חיכה כל כך הרבה זמן מראה עד כמה החטאים היו חמורים, עד שהמשא התמלא לגמרי והעונש היה חייב להגיע. בגלל המעשים האלו, הארץ הפכה לְחָרְבָּה, כלומר למקום הרוס, וּלְשַׁמָּה, שזה מקום שכשרואים אותו נשארים המומים ומופתעים מרוב שהוא שומם. המילים כְּהַיּוֹם הַזֶּה בסוף מדגישות שהחורבן העצוב הזה הוא לא רק סיפור מהעבר, אלא מציאות אמיתית שהייתה קיימת ממש באותו הזמן.
ירמיהו, פרק מ״ד, פסוק כ״ב
וְלֹא־יוּכַל֩ יְהֹוָ֨ה ע֜וֹד לָשֵׂ֗את מִפְּנֵי֙ רֹ֣עַ מַעַלְלֵיכֶ֔ם מִפְּנֵ֥י הַתּוֹעֵבֹ֖ת אֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֑ם וַתְּהִ֣י אַ֠רְצְכֶ֠ם לְחׇרְבָּ֨ה וּלְשַׁמָּ֧ה וְלִקְלָלָ֛ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב כְּהַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.