סבלנותו של ה' פקעה כאשר משא העוונות הצטבר והפך לכבד מנשוא, עד כי וְלֹא יוּכַל ה' עוֹד לָשֵׂאת ולעכב את העונש. עיכוב הענישה לא נבע מרחמים, אלא נועד לאפשר לסאת החטאים להתמלא בגלל רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, כלומר המעשים הרעים של העם. כאשר הגיע לבסוף העונש במלוא עוצמתו, הארץ הפכה לְחָרְבָּה מוחלטת וּלְשַׁמָּה, מקום המעורר תדהמה ופליאה לנוכח גודל ההרס. מציאות חרבה ושוממה זו אינה רק נחלת העבר, אלא קיימת ממש כְּהַיּוֹם הַזֶּה, גם בהווה.
ירמיהו, פרק מ״ד, פסוק כ״ב
וְלֹא־יוּכַל֩ יְהֹוָ֨ה ע֜וֹד לָשֵׂ֗את מִפְּנֵי֙ רֹ֣עַ מַעַלְלֵיכֶ֔ם מִפְּנֵ֥י הַתּוֹעֵבֹ֖ת אֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֑ם וַתְּהִ֣י אַ֠רְצְכֶ֠ם לְחׇרְבָּ֨ה וּלְשַׁמָּ֧ה וְלִקְלָלָ֛ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב כְּהַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.