ירמיהו, פרק מ״ד, פסוק כ״ו

Jeremiah 44:26Sefaria

לָכֵן֙ שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהֹוָ֔ה כׇּל־יְהוּדָ֕ה הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הִנְנִ֨י נִשְׁבַּ֜עְתִּי בִּשְׁמִ֤י הַגָּדוֹל֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אִם־יִהְיֶה֩ ע֨וֹד שְׁמִ֜י נִקְרָ֣א ׀ בְּפִ֣י ׀ כׇּל־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֗ה אֹמֵ֛ר חַי־אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה בְּכׇל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

יצא לכם פעם לראות מישהו שעושה מעשה לא טוב, אבל מתנהג כאילו הכל בסדר גמור? זה בדיוק מה שעשו אנשי יהודה שעברו לגור במצרים. מצד אחד הם עבדו אלילים, ומצד שני הם המשיכו להזכיר את שם ה' ולהישבע בו, כאילו שום דבר לא קרה. הם באמת חשבו שאין בזה שום רע. מכיוון שהם סירבו להקשיב לאזהרות של הנביאים, ה' מחליט לנתק את הקשר הזה. כשה' אומר הנני נשבעתי, הוא מתכוון שזו החלטה סופית ומוחלטת שאי אפשר לשנות. הוא קובע אם יהיה עוד שמי נקרא, כלומר, השם שלו כבר לא יישמע בפה שלהם. ה' אומר שמי שבוחר לעבוד אלילים, לא ראוי שישתמש בשם שלו. האנשים האלה התגאו שבמצרים הם יהיו בטוחים ולא יחסר להם אוכל, אבל ה' מבהיר שיקרה בדיוק ההפך, והם ייענשו על מעשיהם. למרות שכתוב שהעונש יגיע אל כל איש יהודה, הכוונה היא לרוב הגדול של העם ולא לכולם ממש. קבוצה קטנה של אנשים צדיקים, כמו ירמיהו הנביא למשל, כן יינצלו. אותם מעטים יחזרו בסופו של דבר לארץ יהודה, ורק שם הם יהיו מי שאומר חי אדני, כלומר ימשיכו להאמין ולהישבע בשם ה' באמת. ככה כולם יראו שהנבואה של ה' צדקה, ולא האנשים שחשבו שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ה
פסוק כ״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.