בעקבות חטאי בני ישראל, כעסו של ה' נשפך והורק עליהם, פעולה המבוטאת במילה וַתִּתַּךְ. זעם זה, המתואר במילים חֲמָתִי וְאַפִּי, הוא הגורם הישיר לאסון שהביא לחורבן מוחלט של מרכזי היישוב. הכעס המשיך וַתִּבְעַר בְּעָרֵי יְהוּדָה, כאשר ה' כילה את חמתו על המבנים הפיזיים של הערים והפך אותן לְחׇרְבָּה לִשְׁמָמָה. הצירוף כַּיּוֹם הַזֶּה מצביע על המציאות העכשווית המוחשית, ומדגיש שהערים אכן עומדות חרבות ושוממות בדיוק כפי שהן נראות כעת.
ירמיהו, פרק מ״ד, פסוק ו׳
וַתִּתַּ֤ךְ חֲמָתִי֙ וְאַפִּ֔י וַתִּבְעַר֙ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבְחֻצ֖וֹת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וַתִּהְיֶ֛ינָה לְחׇרְבָּ֥ה לִשְׁמָמָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.