יהושע, פרק ח׳, פסוק כ״ט

Joshua 8:29Sefaria

וְאֶת־מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י תָּלָ֥ה עַל־הָעֵ֖ץ עַד־עֵ֣ת הָעָ֑רֶב וּכְב֣וֹא הַשֶּׁ֩מֶשׁ֩ צִוָּ֨ה יְהוֹשֻׁ֜עַ וַיֹּרִ֧ידוּ אֶת־נִבְלָת֣וֹ מִן־הָעֵ֗ץ וַיַּשְׁלִ֤יכוּ אוֹתָהּ֙ אֶל־פֶּ֙תַח֙ שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וַיָּקִ֤ימוּ עָלָיו֙ גַּל־אֲבָנִ֣ים גָּד֔וֹל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {פ}

תארו לעצמכם שאתם מפקדים על צבא שניצח בקרב גדול וחשוב. איך תראו לכולם שהניצחון הוא מוחלט? כשיהושע הצליח לתפוס את מלך העי, הוא תלה אותו על עץ במקום שייראה למרחוק. המטרה הייתה גם לעודד ולשמח את בני ישראל שניצחו, וגם לגרום לאויבים לאבד את התקווה כשהם רואים את המלך החשוב שלהם מובס. אבל לקראת ערב, וכבוא השמש, כלומר בדיוק כשהשמש שקעה, יהושע ציווה להוריד את הגופה מהעץ. בפסוק הגופה נקראת נבלתו, כי כך קוראים לגוף לאחר המוות. יהושע מיהר להוריד את הגופה לפני הלילה כדי לקיים את חוק התורה שאוסר להשאיר אדם תלוי עד ליום המחרת, וגם כדי לשמור על ארץ ישראל נקייה וטהורה. לאחר מכן, הניחו את הגופה בפתח שער העיר והקימו עליה ערימת אבנים גדולה. גל האבנים הזה נועד לשמש כסימן אזהרה בולט, כדי ששאר המלכים באזור יראו אותו, יפחדו, ויחשבו פעמיים לפני שייצאו להילחם בעם ישראל.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ח
פסוק ל׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.