ויקרא, פרק י״א, פסוק י״א

קרה לכם פעם שהתרחקתם ממשהו לא בגלל שהוא מגעיל אתכם, אלא פשוט כי מישהו שאתם אוהבים ומכבדים ביקש מכם לא לגעת בו? כך התורה מבקשת מאיתנו להתייחס לחיות מים ודגים שאינם כשרים. אנחנו מתרחקים מהם כי ה׳ ציווה עלינו לעשות זאת. המילים וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם מלמדות אותנו שאסור לנו אפילו לערבב דגים כאלה באוכל שלנו. אם דג לא כשר התערבב בטעות באוכל כשר ונתן בו טעם, אסור לנו לאכול את התערובת הזו. בנוסף, חכמים מסבירים שהמילים האלו מלמדות שאסור לנו גם למכור דגים טמאים או להרוויח מהם כסף. כשהתורה אומרת מִבְּשָׂרָם, היא מדגישה שהאיסור לאכול חל דווקא על הבשר של הדג, ולא על החלקים הקשים שאף אחד לא אוכל בכל מקרה, כמו העצמות והסנפירים. בהמשך מופיע הציווי וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ. הרי דגים לא צריכים שחיטה מיוחדת כמו פרות או כבשים, אז למה הכוונה? המפרשים מסבירים שהמילים האלו באות ללמד אותנו להתרחק גם מחרקים או תולעים קטנטנות שגדלים בתוך מים. ברגע שמסננים את המים ומוציאים את היצורים הקטנים האלה החוצה מהמקום שבו הם גדלו, אסור לנו לאכול אותם ועלינו להתרחק גם מהם.