וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף הם חרקים קטנים הרוחשים על הארץ, או חרקים המהלכים נמוך כשראשם וצווארם נוטים מטה. התורה אוסרת את אלו אֲשֶׁר לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם כדי לכלול חרקים שרק מעופפים ואינם הולכים, ובעיקר כדי ללמד שדווקא בעלי ארבע רגליים אסורים, בעוד שחרקים בעלי חמש רגליים ויותר מותרים באכילה. חרק מסוג זה שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם, כלומר הוא מתועב ואסור באכילה, אך אינו מטמא במגע משום שנוצר מן המים. המילה הוּא ממעטת ומלמדת שהחרק עצמו אסור, אך מיץ היוצא ממנו ומתערבב עם חגבים טהורים אינו אוסר את התערובת.
ויקרא, פרק י״א, פסוק כ״ג
פרשת שמיני
וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף אֲשֶׁר־ל֖וֹ אַרְבַּ֣ע רַגְלָ֑יִם שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.