יצא לכם פעם לטייל בטבע ולראות חיה קטנה שמציצה מתוך סדק בסלע? התורה מספרת לנו על בעל חיים כזה שנקרא שפן. השם שלו מתאים לו מאוד, כי הוא אוהב להסתתר ולהיצפן בתוך מערות וסלעים. בגלל שאין לו כוח לחפור בעצמו, הוא מספיק חכם כדי למצוא חורים קשים ומוכנים בסלע ולהפוך אותם לבית הבטוח שלו.
כדי שנוכל לאכול בעל חיים, הוא צריך שיהיו לו שני סימני טהרה. התורה אומרת שהשפן הוא מעלה גרה. אם תסתכלו עליו, תראו שהפה שלו זז מצד לצד כל הזמן, גם כשהוא לא מכניס אוכל חדש לפה. הוא ממש נראה כמו חיה שלועסת את האוכל שלה שוב ושוב, וגם הבטן שלו מעכלת את האוכל בצורה שדומה מאוד לחיות אחרות שמעלות גרה.
אבל הסימן השני חסר לו. התורה אומרת על השפן ופרסה לא יפריס, כלומר אין לו פרסות שלמות כמו לפרה או לכבש. למה התורה משתמשת במילה שמדברת על הזמן העתיד? כי בקצות האצבעות של השפן יש ציפורניים קטנות וקשות שקצת מזכירות פרסה. אדם יכול לראות שפן קטן ולחשוב שאולי כשהוא יגדל, הציפורניים האלה יהפכו לפרסות של ממש. לכן התורה מדגישה לנו שזה לא יקרה לעולם, וגם בעתיד לא תצמח לו פרסה, ולכן הוא לא כשר למאכל.