ויקרא, פרק כ״ו, פסוק ט״ז

כתגובה ישירה להפרת הברית, ה' משנה את דרכו ומביא רעה על העם כתוצאה ממעשיהם, בהכרזה אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם. הוא ימנה עליהם חרדה קיומית, וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה, שתתבטא במחלות גופניות קשות או בפגיעה ביבול: מחלה המרזה את הבשר, אֶת הַשַּׁחֶפֶת, ומחלת חום בוערת, וְאֶת הַקַּדַּחַת. ייסורים כרוניים אלו יגרמו לחולה לצפות לשווא לרפואה, ובכך הם מְכַלּוֹת עֵינַיִם, ויובילו לייאוש עמוק ודיכאון, וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ. עקב חולשתם, הם ישקיעו עמל בחקלאות אך לשווא, וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם, שכן האדמה לא תצמיח תבואה, וגם אם תצמיח, העם לא יוכל להגן עליה והיא תישדד, וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם.