ויקרא, פרק כ״ו, פסוק ל״ח

האיום וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם אינו מתאר השמדה מוחלטת, אלא מצב של פיזור וניתוק הרחק מהמולדת, שבו תנדדו כשה תועה ותאבדו את זהותכם הלאומית. בגלות זו תהיו מבוזים וחסרי הגנה, וההמשך וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם מתאר את הכיליון הפיזי והתמותה של הגולים. תמותה זו נובעת מהיעדר תמיכה וקשיי הסתגלות לאקלים הזר, או לחלופין מרדיפות וגזרות, שכן העם אינו יכול לשגשג באמת מחוץ לארץ הנבחרת. עם זאת, לאור הבטחת ה' להמשכיות העם, מדובר באבדה ארעית שעתידה לשוב ולהימצא, ופעולת האכילה היא חלקית בלבד, כך שתמיד תישאר שארית לישראל.