ויקרא, פרק כ״ו, פסוק מ״ד

למרות חטאי העם והעונשים הכבדים, ההשגחה האלוהית מבטיחה את קיומה הנצחי של האומה גם בתהומות הגלות. ההדגשה וְאַף־גַּם־זֹאת מלמדת כי אפילו במצב של דלות וטומאה בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, השכינה והתורה מלוות אותם ומעוררות את רחמי ה'. מטרת הייסורים היא חינוך והכנעת הלב ולא השמדה, ולכן לאורך כל תקופות השעבוד ההיסטוריות לֹא־מְאַסְתִּים וְלֹא־גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם אלא ה' העמיד להם מושיעים. ה' נשבע שלא לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם ולעולם לא יחליף אותם באומה אחרת, גם כאשר הם עצמם חטאו והפרו את הברית. הבטחה זו שרירה וקיימת כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיהֶם, המשגיח עליהם בנאמנות בכל עת ועתיד לגאול אותם גאולה שלמה.