ויקרא, פרק כ״ו, פסוק ד׳

השפע החקלאי וההרמוניה בין שמים לארץ נובעים ממצבם הרוחני של בני האדם, וכתוספת שכר מבטיח ה' וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם. גשמים אלו ירדו ישירות מאת ה' בהשגחה מדויקת בְּעִתָּם, כלומר בכמות מתונה ובזמנים נוחים שאינם מפריעים לאדם כגון בלילות שבת, תוך שהם מבטיחים צמיחה תקינה, מטהרים את האוויר ומעניקים בריאות. כתוצאה מברכה זו וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, כאשר האדמה תשתחרר מקללתה הקדומה ותחזור לשלמות של תחילת הבריאה, כך שתשאב כוחות מעומקה ותצמיח פירות ענקיים מיד ביום זריעתם. השלמות תגיע לשיאה כאשר אפילו וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ, כך שאילנות סרק יצמיחו פירות באופן פלאי, וטעם הענפים והגזע יהיה שווה לטעם הפרי עצמו כפי שתוכנן במקור.