ויקרא, פרק כ״ו, פסוק מ״ו

חתימה זו מסכמת את מערכת המצוות והברית שנכרתה בין ה' לעמו ומדגישה את סמכותן האלוהית. אֵלֶּה הַחֻקִּים, שהם גזירות אלוהיות ללא היגיון אנושי גלוי, וְהַמִּשְׁפָּטִים שהם ההלכות והכללים הנגזרים מהם, וְהַתּוֹרֹת המציינות פרשיות הלכתיות ספציפיות או מלמדות על מתן תורה שבכתב ותורה שבעל פה יחד. מערכת ציוויים זו, אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מהווה את החוליה המקשרת היחידה בין הצדדים ומבוססת על ברית של ברכה למקיימים אותה ועונש למפרים אותה. כלל התורה ופרטיה ניתנו במעמד אחד בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה, ששימש שליח נאמן ומדויק להעברתה השלמה, וקיבל את הכוח לחדש בתורה שבעל פה גם בעתות גלות.