קרה לכם פעם שניסיתם לתקן טעות, אבל עשיתם את זה בדיוק הפוך ממה שביקשו מכם? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל. אחרי חטא המרגלים הם הבינו את הטעות שלהם ורצו מאוד להיכנס לארץ. הם התחילו לטפס על ההר, אבל הם עשו זאת למרות שה' ציווה עליהם במפורש לא לעלות.
האויבים שלהם כבר חיכו להם למעלה. וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא, כלומר העמלקים והכנענים ירדו מראש ההר כדי לחסום לבני ישראל את הדרך ולא לתת להם להמשיך לטפס. בגלל שבני ישראל הלכו לבד, בלי ההגנה של ה', האויבים הצליחו לנצח אותם, וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם. המילה וַיַּכְּתוּם מזכירה את המילה לכתוש, וזה אומר שהאויבים ממש שברו את השורות של בני ישראל, פיזרו אותם וגרמו להם לסגת ולברוח.
המרדף הזה נמשך עַד הַחָרְמָה. חרמה היא שם של מקום, והוא קיבל את השם הזה בגלל החורבן והתבוסה שקרו בו לבני ישראל באותו היום.