תארו לעצמכם שאתם עומדים בתוך קהל עצום, וכולם מסביב שותקים בזמן שמישהו מתווכח ורב עם המנהיג שלכם. מה הייתם עושים? זה בדיוק מה שקרה בזמן המרד של קורח. עם ישראל עמד מסביב, ראה את המריבה הקשה, אבל אף אחד לא מחה או ניסה לעצור את קורח. השתיקה הזו הראתה שבסתר ליבם הם קצת הסכימו איתו ופקפקו במשה. בגלל זה ה' כעס על הָעֵדָה הַזֹּאת, כלומר על כל האנשים שהתאספו שם ושתקו.
ה' פונה למשה ואהרן ואומר להם הִבָּדְלוּ, כלומר תתרחקו מיד מהקהל. למה הם היו צריכים להתרחק? קודם כל, כדי שהם בעצמם לא ייפגעו מהעונש החמור שעומד להגיע. סיבה נוספת היא שכאשר אנשים צדיקים כמו משה ואהרן עומדים קרוב לחוטאים, המעשים הטובים שלהם יכולים להגן על החוטאים ולעכב את העונש.
ה' מוסיף ואומר שהוא יעניש את העם וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע, כלומר העונש יהיה מהיר מאוד. אבל יש כאן גם פתח של תקווה: ה' אמר את המילים האלה בלשון עתיד ולא העניש אותם באותה שנייה. הוא בעצם נתן להם עוד רגע של זמן כדי שהעם יספיק להתחרט ולחזור בתשובה, וכדי שמשה ואהרן יספיקו להתפלל ולבקש מה' שיסלח לעם.