קרה לכם פעם שמישהו עזר לכם מאוד, ותוך רגע קטן שכחתם מזה לגמרי? בני ישראל עברו הצלה מדהימה, אבל הזיכרון שלהם היה קצר מאוד. הם פשוט שכחו אֶת יָדוֹ, כלומר את הכוח הגדול והגבורה של ה'. הם שכחו איך הוא הציל אותם מִנִּי צָר, מהאויב המצרי שממנו הם ניצלו ויצאו לחופשי. אבל הדבר הכואב ביותר מסתתר במילים יוֹם אֲשֶׁר פָּדָם. בני ישראל לא שכחו את הניסים אחרי חודשים או שנים של הליכה במדבר. הם שכחו את ה' ופקפקו ביכולת שלו לעשות עוד ניסים ממש באותו היום שבו הוא פדה והציל אותם, כשהם עמדו יחד על שפת ים סוף.
תהלים, פרק ע״ח, פסוק מ״ב
לֹא־זָכְר֥וּ אֶת־יָד֑וֹ י֝֗וֹם אֲֽשֶׁר־פָּדָ֥ם מִנִּי־צָֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.