קרה לכם פעם שביקשתם משהו למרות שבכלל לא הייתם צריכים אותו, רק כדי לבדוק אם יסכימו לתת לכם? זה בדיוק מה שקרה עם בני ישראל במדבר. לא באמת היה להם חסר אוכל, הרי ה׳ נתן להם את המן שהיה מאכל טעים ומשביע מאוד. אז למה הם בכל זאת דרשו בשר? המילים וַיְנַסּוּ אֵל מגלות לנו שהמטרה שלהם הייתה פשוט לבחון את ה׳. באותו זמן ה׳ הוציא להם מים מהסלע, אבל פתאום הפסיק לרדת להם בשר. במקום להאמין שה׳ יכול לעשות הכול, הם חשבו בטעות שהכוח שלו מוגבל, והוא לא יכול לתת להם גם לחם, גם מים וגם בשר באותו הזמן.
המילה בִּלְבָבָם מסבירה שהיה הבדל גדול בין מה שהם אמרו בקול לבין מה שהם חשבו בתוך הלב. כלפי חוץ הם התלוננו שהם צריכים בשר, אבל עמוק בפנים הם רק רצו לעשות מבחן לה׳. הם ניסו להגיד שהם מבקשים אוכל לְנַפְשָׁם, כאילו מדובר באוכל בסיסי שנועד רק כדי להשאיר אותם בחיים. אבל האמת היא שהנפש היא גם המקום של התאוות שלנו, ובני ישראל פשוט השתמשו בתירוץ הזה כדי למלא את החשק החזק שלהם לבשר, למרות שלא היה להם שום צורך אמיתי בו.