קרה לכם פעם שמישהו עזר לכם שוב ושוב, ובמקום להגיד תודה, פתאום התחלתם לפקפק אם הוא בכלל יכול לעזור לכם עוד פעם?
בני ישראל הולכים במסע ארוך, במקום שאין בו אנשים או אוכל. במקום לבקש עזרה בצורה יפה, הם מחליטים לבדוק את הגבולות של ה'. כאשר וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹהִים, הם לא סתם מתלוננים, אלא עושים זאת בכוונה כדי לנסות את ה'. הם שואלים: הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן? המילה לַעֲרֹךְ פירושה לסדר, והם בעצם דורשים מה' שולחן מסודר שמלא בכל טוב, כשהכוונה האמיתית שלהם היא לקבל בשר. את כל הדרישות האלה הם מעלים דווקא בַּמִּדְבָּר, מקום שעל פי הטבע אי אפשר למצוא בו שפע כזה של מזון.
הסיבה שהם התנהגו כך היא שהם טעו לחשוב שכוחו של ה' מוגבל. הם אמרו לעצמם שאם ה' כבר הוציא להם מים מהסלע, אולי הפעולה הזו הפחיתה מהכוח שלו, והוא לא יצליח לתת להם גם מים, גם לחם וגם בשר ביחד. מתוך המחשבה השגויה הזו, הם החליטו לאתגר את ה' ולדרוש ממנו להוכיח שהוא יכול לספק להם ארוחה שלמה.