קרה לכם פעם שכל כך התחשק לכם לאכול משהו טעים, אבל אחרי שאכלתם ממנו כמות גדולה, הרגשתם שאתם לא רוצים לראות אותו יותר? בדרך כלל, כשאנחנו אוכלים יותר מדי ממשהו שרצינו, אנחנו מרגישים שובע ומפסיקים לרצות אותו. כאשר בני ישראל היו במדבר, הם התלוננו וביקשו בשר. ה' הקשיב להם, וכמו שהמילים וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם מסבירות, הוא סיפק להם בדיוק את מה שהם ביקשו, שוב ושוב. בני ישראל לא הסתפקו במעט, אלא וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד, כלומר הם אכלו כמות עצומה, הרבה יותר ממה שהם באמת היו צריכים. אבל הדבר המפתיע הוא שאפילו אחרי שהם היו מלאים לגמרי, הם לא הפסיקו, אלא המשיכו לרצות עוד. ההתנהגות הזו מגלה לנו משהו חשוב. התלונה שלהם לא נבעה מתוך רעב אמיתי. אם הם רק היו רעבים, הם היו עוצרים ושמחים ברגע שהבטן שלהם הייתה מלאה. העובדה שהם המשיכו לבקש עוד מראה שהם פשוט חיפשו סיבה להתלונן. זו הייתה הדרך שלהם להראות שהם לא מרוצים מהיציאה ממצרים ומההקשבה לה'.
תהלים, פרק ע״ח, פסוק כ״ט
וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׂבְּע֣וּ מְאֹ֑ד וְ֝תַאֲוָתָ֗ם יָבִ֥א לָהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.