קרה לכם פעם שהלכתם במקום לא מוכר, אבל הרגשתם לגמרי בטוחים כי מישהו שאתם סומכים עליו שמר עליכם? ככה בדיוק הרגישו בני ישראל כשיצאו ממצרים והלכו במדבר. ה' שמר עליהם והוביל אותם, ממש כמו שרועה צאן אוהב שומר על הכבשים שלו כדי שאף חיה רעה לא תפחיד אותן. המילים וַיַּנְחֵם לָבֶטַח אומרות שה' הדריך אותם בביטחון ובשלווה, ואף אויב לא פגע בהם בדרך אל ים סוף.
אולי תשאלו את עצמכם: הרי כשהם הגיעו לים והמצרים רדפו אחריהם, בני ישראל מאוד נבהלו! אז למה הכתוב אומר וְלֹא פָחָדוּ? התשובה היא שהפחד הזה היה רק לרגע קצרצר. ברגע שמשה הרגיע אותם ואמר להם פשוט לסמוך על ה', הפחד נעלם כלא היה. הם צעדו לתוך הים באמונה גדולה ובלי חשש. בסופו של דבר, כאשר וְאֶת אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה הַיָּם, כלומר כשהמים סגרו על המצרים שרדפו אחריהם, כל סיבה לפחד נעלמה לחלוטין, ובני ישראל המשיכו בדרכם ברוגע.