קרה לכם פעם שהתכוננתם לטיול ממש מיוחד, התרגשתם לקראתו המון זמן, ובסוף לא הצלחתם להגיע אליו? תחושה דומה הרגישו בני ישראל במדבר. אחרי שהם יצאו ממצרים, המטרה הגדולה שלהם הייתה להגיע לארץ ישראל. אבל בעקבות חטא המרגלים, ה' קבע שהם יצטרכו לנדוד במדבר ארבעים שנה, ואותו דור לא יזכה להיכנס לארץ.
בגלל שהם לעולם לא הגיעו ליעד שלהם, נאמר עליהם וַיְכַל־בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם. המילה "הבל" מתארת משהו ריק. הימים שלהם עברו בתחושה של החמצה, כי כל המטרה של היציאה ממצרים הייתה להגיע לארץ, וברגע שזה לא קרה, היה נראה כאילו המסע שלהם היה לחינם.
בנוסף, השנים שלהם במדבר עברו בפחד. הכתוב מוסיף וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָה, כי הם ידעו שהם לא יזכו לסיים את המסע. במקום לחיות בשלווה, הם חיו בחשש מתמיד ודאגה מתי יגיע יומם האחרון, וחלקם אפילו נפגעו ממגפות פתאומיות. כך, המסע שהחל בתקווה גדולה, הסתיים בנדודים, בחוסר שקט ובפחד.