קרה לכם פעם שחבר טוב עזר לכם המון פעמים, אבל כשהייתם צריכים שוב עזרה פתאום דאגתם שהוא לא יהיה שם בשבילכם? זה בערך מה שקרה לבני ישראל כשהם הלכו במדבר. הבעיה האמיתית שלהם לא הייתה רק הבקשה לאוכל ולבשר, אלא משהו עמוק יותר בלב. כתוב עליהם כי לא האמינו, כלומר, הם פשוט לא האמינו שה' באמת יכול למלא את הבקשות שלהם ולדאוג להם. במקום לסמוך על מי שכבר שמר עליהם, הם החליטו להעמיד אותו במבחן. הפסוק ממשיך ואומר שהם ולא בטחו בישועתו. הם לא סמכו על העזרה של ה', וזה צורם ומאכזב במיוחד, כי ה' כבר הושיע והציל אותם כל כך הרבה פעמים בעבר, למשל כשהוציא אותם ממצרים. הם היו צריכים לדעת שאפשר פשוט לבטוח בו בשקט, בלי שום מבחנים, ולהאמין שהוא ישלים את העבודה וימשיך לדאוג להם.
תהלים, פרק ע״ח, פסוק כ״ב
כִּ֤י לֹ֣א הֶ֭אֱמִינוּ בֵּאלֹהִ֑ים וְלֹ֥א בָ֝טְח֗וּ בִּישׁוּעָתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.