תארו לעצמכם שאתם יוצאים למסע ארוך במדבר. ביום השמש קופחת וחם מאוד, ובלילה חשוך לגמרי וקשה לראות לאן הולכים. איך אפשר להסתדר ככה? ה׳ דאג לעם ישראל במדבר בכל רגע ורגע. המילה וַיַּנְחֵם פירושה שה׳ הוביל והנהיג אותם בדרך. במהלך היום הוא שמר עליהם בֶּעָנָן יוֹמָם, עמוד ענן שהלך לפניהם כדי להראות להם את הדרך, וגם שימש כמו שמשייה ענקית שהגנה עליהם מהשמש החמה.
כשהגיע הערב, הופיע עמוד אש במקום הענן. הפסוק מדגיש שהוא האיר להם וְכָל הַלַּיְלָה, כי עמוד האש הגיע עוד לפני שהשמש שקעה לגמרי ונשאר עד שעלה הבוקר, כך שעם ישראל לא היה בחושך אפילו לשנייה אחת. ולמה הפסוק אומר בְּאוֹר אֵשׁ ולא פשוט "באש"? כי זו לא הייתה אש רגילה. קודם כל, האור שלה היה כל כך חזק ובהיר שהוא האיר לכל המחנה העצום, ממש כמו אור יום, כך שאף אחד לא היה צריך להדליק נרות. חוץ מזה, האש הזאת נתנה רק אור ולא הפיצה חום. הרי במדבר בקיץ חם מאוד, וה׳ עשה איתם חסד מיוחד ונתן להם אש שרק מאירה ומשאירה להם תחושה נעימה, בלי לחמם אותם יותר מדי.