נסו לדמיין שאתם מביטים לשמיים, ובמקום טיפות מים מתחיל לרדת עליכם גשם של ציפורים! ה׳ עשה לבני ישראל נס מדהים במדבר והביא להם שפע של בשר שליו. המילה שְׁאֵר פירושה בשר. הכמות שהגיעה הייתה כל כך בלתי נתפסת, עד שהיא מתוארת כֶּעָפָר וגם וּכְחוֹל יַמִּים, כדי שנבין שהיו שם עופות רבים מספור, ממש כמו גרגירי החול שעל שפת הים.
היו כאן בעצם שני נסים גדולים. הנס הראשון מסתתר במילה וַיַּמְטֵר. הרוח סחפה את העופות אל מחנה ישראל בכמות כזו עצומה, שהם ירדו עליהם ממש כמו מטר חזק של גשם. הנס השני קשור למילים עוֹף כָּנָף. הרי לציפורים יש כנפיים, ובאופן טבעי הן היו יכולות להמשיך לעוף ברוח ולברוח משם. אבל ברגע שהן הגיעו למחנה, ניטל מהן כוח התעופה. העופות הפכו כבדים, לא יכלו להמשיך לעוף, ופשוט צנחו למטה אל תוך המחנה.
אף על פי שהעופות הגיעו בדרך של נס מיוחד מהשמיים, בני ישראל לא יכלו לאכול אותם באותו הרגע. הם היו צריכים להקפיד על ההלכות, ובדיוק כפי שמשה רבנו לימד אותם, הם היו חייבים לעשות לעופות שחיטה כשרה כהלכתה, ורק לאחר מכן יכלו לאכול מהם.