אין שום כוח בבריאה, עליון ורוחני ככל שיהיה, היכול להשתוות לגדולתו המוחלטת של ה' או לפעול באופן עצמאי. משום כך נשאלת השאלה מי בַשַּׁחַק, כלומר בשמים או בעולמם העליון של המלאכים, יַעֲרֹךְ לה' וישווה לו בכוחו. בדומה לכך, מי יִדְמֶה לו בִּבְנֵי אֵלִים, שהם המלאכים העוצמתיים, כוחות הכוכבים, או אפילו צדיקי ישראל המסוגלים לעיתים לחולל פלאים. ייתכן כי ליצורים רוחניים ישנו דמיון חיצוני מסוים לה', אך אין להם כל שוויון מהותי מולו, בעוד שלכוחות הטבע הגשמיים אין אף נקודת דמיון אליו. בסופו של דבר, כל הכוחות ביקום מודים שאין להם כל ערך עצמי וכי פלאיהם ועוצמתם נובעים מה' בלבד.
תהלים, פרק פ״ט, פסוק ז׳
כִּ֤י מִ֣י בַ֭שַּׁחַק יַעֲרֹ֣ךְ לַיהֹוָ֑ה יִדְמֶ֥ה לַ֝יהֹוָ֗ה בִּבְנֵ֥י אֵלִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.