שמות, פרק י״ב, פסוק י״ג

ההצלה ממכת בכורות דורשת מבני ישראל מעשה של אמונה והתנתקות מעבודה זרה, ולכן וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת כסימן המעיד על מסירות נפשם, בין אם נמרח בסתר בתוך הבית ובין אם בגלוי מול המצרים. ההבטחה וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם משמעותה שה' מתמקד בכוונת לבם ובזכות עקדת יצחק העומדת להם באותה שעה. בזכות כך ה' מבטיח וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם, כלומר יחמול וידלג על בתי ישראל שהיו מעורבים בתוך בתי המצרים. כך מובטח כי וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית, שכן למרות שכוח ההרס הכללי אינו מבחין בין אדם לאדם, ה' מעניק לישראל חסינות אישית ומוחלטת המגינה עליהם בלבד בזמן של שעת כעס בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.