אדם נוכרי השוהה אִתְּךָ ומעוניין להיכנס בברית נקרא גֵּר עוד בטרם נימול. כאשר הוא מביע כוונה שוְעָשָׂה פֶסַח לה', עליו להמתין לזמן ההקרבה המיועד, וכתנאי סף להשתתפותו עליו לוודא שהִמּוֹל לוֹ כׇל־זָכָר מבני ביתו. לאחר מכן וְאָז יִקְרַב להקריב בעצמו או להצטרף לחבורת ישראלים, ומעמדו ישווה לחלוטין לישראלי הנטוע במקומו, כך שוְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ. לבסוף מודגש כי וְכׇל־עָרֵל לֹא־יֹאכַל בּוֹ, איסור החל גם על יהודי שלא נימול מסיבות רפואיות או מפחד הכאב, שכן למרות שלבו לשמים, מצבו הפיזי פוסל אותו מאכילת הקודש.
שמות, פרק י״ב, פסוק מ״ח
פרשת בא
וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶ֘סַח֮ לַיהֹוָה֒ הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כׇל־זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַעֲשֹׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכׇל־עָרֵ֖ל לֹֽא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.