שמות, פרק י״ב, פסוק י״א

פרשת בא

Exodus 12:11Sefaria

וְכָ֘כָה֮ תֹּאכְל֣וּ אֹתוֹ֒ מׇתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נַֽעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם וּמַקֶּלְכֶ֖ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּחִפָּז֔וֹן פֶּ֥סַח ה֖וּא לַיהֹוָֽה׃

הפסוק מציג תמונה דרמטית וייחודית של סעודת קורבן, שבה בני ישראל אינם מסבים בנחת, אלא אוכלים מתוך דריכות ומוכנות מיידית ליציאה לדרך. הפרשנים מסכימים כי ציוויים אלו של לבוש וחיפזון נוהגים אך ורק ב"פסח מצרים" ההיסטורי, ואינם חלק ממצוות הפסח לדורות.

וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ: בניגוד למנהג הרווח בעת העתיקה, שבו אנשים נהגו להתיר את חגורתם ולחלוץ את נעליהם לפני הסעודה כדי לאכול במנוחה [רלב"ג, ביאור שטיינזלץ], כאן הציווי הוא הפוך. עליכם להיות במצב שבו מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים וכן נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם, כלומר לבושים ומוכנים להליכה. בנוסף, וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם שיהיה מוכן כדי לנהוג את הבהמות בדרך [אבן עזרא, חזקוני]. מעבר להכנה הפיזית, הפרשנים רואים בציווי זה הפגנה של ביטחון מוחלט בה'. בני ישראל נדרשים להכין את עצמם לגאולה ולצאת לדרך עוד בעודם כלואים בתוך מצרים, בטרם ראו את מכת הבכורות, ובכך הם מוכיחים את אמונתם השלמה בהבטחת ה' [ספורנו, אלשיך].

וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן: משמעות המילה היא בהלה ומהירות של מי שמנסה להימלט מסכנה [רש"י, רש"ר הירש]. מבחינה מעשית, היה עליהם למהר ולאכול את הקורבן לפני חצות הלילה, הרגע שבו יכה המשחית במצרים. הצורך לאכול במהירות הוא גם הסיבה שהבשר היה צריך להיות צלוי באש, שכן בישול במים דורש זמן רב יותר [אבן עזרא, חזקוני].
באשר למהות החיפזון, קיימות גישות שונות: הגישה הפשטנית רואה בכך את החיפזון של ישראל לצאת ממצרים. אולם, גישה עמוקה יותר מסבירה כי זהו "חיפזון של שכינה", ה' ירד לארץ מצרים הטמאה כדי להציל את ישראל, והיה ממהר לצאת משם, ולכן בני ישראל נאלצו למהר ולרוץ בעקבותיו. להבדיל מגאולת מצרים, שדרשה ניתוק מהיר וחד מתרבות טמאה, בגאולה העתידית מובטח כי עם ישראל לא יצטרך לצאת בחיפזון [כלי יקר, חומש קה"ת].

פֶּסַח הוּא לַיהֹוָה: המילה "פסח" משמעותה דילוג, קפיצה, או חמלה והצלה [רש"י, אבן עזרא הקצר]. הקורבן נקרא כך משום שה' דילג וקפץ מעל בתי ישראל כדי להצילם בזמן שהכה את המצרים. יש המפרשים כי סוף הפסוק מסביר את תחילתו: מכיוון שה' פעל בדרך של דילוג וקפיצה מהירה, אף בני ישראל מצווים לאכול את הקורבן בחיפזון ובמהירות כזכר לפעולתו של ה', ולעשות את כל עבודות הקורבן לשם שמים [רש"י, העמק דבר, גור אריה]. אחרים מציינים כי ייתכן והמושג "פסח" היה מוכר עוד קודם לכן, אך כאן התורה מעניקה לו משמעות חדשה ומקדישה אותו לה' [קאסוטו].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י׳
פסוק י״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.