תחשבו רגע על ארוחת חג. בדרך כלל אנחנו יושבים בנוחות, רגועים ואוכלים לאט, נכון? אבל בלילה שבו בני ישראל עמדו לצאת ממצרים, ה' ביקש מהם לעשות בדיוק ההפך. הוא אמר להם, וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ, אתם צריכים לאכול כשאתם מוכנים ליציאה לדרך ממש באותו הרגע. לכן, מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים, כלומר החגורה שלכם צריכה להיות סגורה ומהודקת, וגם נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם, בלי לחלוץ נעליים כדי לנוח. אפילו וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם, המקל שאיתו מכוונים את הבהמות בדרך צריך להיות כבר מוכן ביד.
ה' ביקש מהם להתלבש ככה עוד לפני שהם בכלל יצאו, כדי להראות ביטחון מלא. בני ישראל התכוננו לגאולה והאמינו שה' באמת יוציא אותם, עוד לפני שראו את המכה האחרונה.
בנוסף, ה' ציווה, וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן. הם היו צריכים לאכול את בשר הקורבן במהירות גדולה לפני שיגיע חצות הלילה. בגלל המהירות הזו, הבשר גם היה צלוי באש, כי צלייה היא דרך הרבה יותר מהירה מלבשל אוכל במים.
בסוף נאמר פֶּסַח הוּא לַיהֹוָה. המילה "פסח" פירושה דילוג והצלה. ה' דילג על הבתים של בני ישראל והציל אותם בזמן שהכה את המצרים. בגלל שה' פעל כל כך מהר, גם בני ישראל היו צריכים לאכול את הקורבן במהירות, כדי לזכור את ההצלה הגדולה והמהירה הזו.