בחודש בָּרִאשֹׁן, הלא הוא חודש ניסן, חלה חובה מוחלטת לדורות לאכול מצה כסמל ליציאה משעבוד אנושי לעבודת ה'. משום כך מודגש הציווי בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת בלילה שלאחר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב, בעוד שבהמשך התקופה, עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב, אכילת המצה היא רשות בלבד אך חל איסור מוחלט על חמץ. פירוט התאריכים המדויק נועד להבטיח ששבעת ימי החג יקוימו ברצף, ולהבהיר שאיסור החמץ תקף גם בכל הלילות ולא רק בשעות היום. מסגרת זמנים זו מבססת את הכלל שלפיו היממה מתחילה בלילה, ויש הנוהגים לטעום חמץ מיד במוצאי החג כדי לעשות היכר ברור לסיום זמן האיסור.
שמות, פרק י״ב, פסוק י״ח
פרשת בא
בָּרִאשֹׁ֡ן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב תֹּאכְל֖וּ מַצֹּ֑ת עַ֠ד י֣וֹם הָאֶחָ֧ד וְעֶשְׂרִ֛ים לַחֹ֖דֶשׁ בָּעָֽרֶב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.