וַיַּעֲשׂוּ כׇּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל את הלכות אכילת הפסח באותו הלילה, כדוגמת אכילה בבית אחד, איסור שבירת עצם ואיסור האכלת נכרים, שהפכו למעשיות מיד עם הצטרפות זרים לעם. מאחר שחלק מהדינים נוהגים רק בעתיד, העשייה מתפרשת גם כקבלת התחייבות מצד העם לקיים אותם לדורות. מנגד, יש הרואים בפסוק נוסחת סיום שגרתית לפרשיות ציווי, או התייחסות לפסח שחגגו מאוחר יותר במדבר סיני. חתימת הפסוק, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ, מלמדת שגם המנהיגים קיימו את המצווה כאחד העם אף על פי שלא היו משועבדים, ואף מלו בפועל את בני ישראל.
שמות, פרק י״ב, פסוק נ׳
פרשת בא
וַֽיַּעֲשׂ֖וּ כׇּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽת־אַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.