יצא לכם פעם לקבל משימה חשובה, ואחרי שכבר התחלתם לבצע אותה, קיבלתם עוד הוראות קטנות ומדויקות איך בדיוק לסיים אותה? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל במצרים. התורה מספרת לנו שוב שוַיַּעֲשׂוּ בני ישראל את כל מה שה' ציווה. אבל רגע, כבר קראנו קודם שהם הקשיבו ועשו את כל ההכנות. אז למה התורה חוזרת על זה שוב?
בפעם הקודמת שקראנו שהם עשו את ציווי ה', זה היה קשור להכנות הראשונות, כמו שחיטת קורבן הפסח ומריחת הדם על הפתח של הדלת. עכשיו, הפסוק שלנו מתמקד בחלק השני של המצווה והוא איך בדיוק לאכול את קורבן הפסח באותו הלילה. ה' נתן להם כללים ברורים מאוד לארוחה הזו, כמו למשל לאכול הכל בתוך בית אחד, לשמור לא לשבור שום עצם, וגם לא לתת לאנשים זרים לאכול מהבשר. הכללים האלה היו חשובים מאוד באותו רגע, כי בדיוק אז הצטרפו אליהם אנשים זרים שרצו לצאת איתם ממצרים. בני ישראל הקשיבו לכל ההוראות המיוחדות האלה וקיימו אותן בשלמות, ולכן התורה מדגישה שכֵּן עָשׂוּ, כדי להראות לנו עד כמה הם הקשיבו לה' מכל הלב ועשו הכל בדיוק כמו שצריך.