יצא לכם פעם לראות המון אנשים שמנסים לצאת מאותו מקום ביחד? בדרך כלל יש המון בלאגן ודחיפות. אבל כשבני ישראל יצאו ממצרים, זה היה אחרת לגמרי. הם יצאו עַל צִבְאֹתָם, כלומר, הם לא ברחו בבלבול ובחוסר סדר, אלא צעדו החוצה בצורה מאורגנת, ממש כמו צבא, כל משפחה וקבוצה במקום שלה. המילה הוֹצִיא מדגישה שמי שלקח אותם משם היה ה' בעצמו. היציאה המרגשת הזאת קרתה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, ממש באור יום. למרות שפרעה נתן להם רשות לצאת כבר בלילה והם הפכו מיד לאנשים חופשיים, את ההליכה האמיתית החוצה ממצרים הם עשו ביום. ובדיוק ביום המיוחד הזה, ה' ציווה אותם מצווה חדשה שקשורה לבכורות, כדי שיוכלו להכיר טובה ולהגיד תודה על כך שהוא הציל את הבכורים שלהם רגע לפני שהם יצאו לדרך החדשה שלהם כעם.
שמות, פרק י״ב, פסוק נ״א
פרשת בא
וַיְהִ֕י בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה הוֹצִ֨יא יְהֹוָ֜ה אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־צִבְאֹתָֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.