שמות, פרק י״ב, פסוק כ״ח

לקראת יציאת מצרים, העם קיבל על עצמו את הוראות הגאולה, וההסכמה נחשבת להם כאילו המעשה כבר נעשה באותו הרגע. המילים וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ מלמדות שניתן שכר נפרד על עצם המאמץ וההליכה להבאת הצאן, פעולה מעשית שאותה ביצעו אותם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שהדבר נדרש מהם. העם פעל בדיוק כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וביצע את המצווה בשלמות, מתוך ציות מוחלט ואומץ לב לשחוט את אלוהי המצרים ללא פחד. המילים כֵּן עָשׂוּ מלמדות שגם משה ואהרון עצמם קיימו את הפסח ככל העם, שכן בקיום רצון ה' אין מעמדות ומי שמזדרז לעשותו הוא החשוב.