תארו לעצמכם שאתם מקבלים משימה חשובה מאוד, כזו שדורשת אומץ ודיוק. רגע לפני מכת בכורות ויציאת מצרים, בני ישראל מקבלים מה' הוראות מפורטות איך להתכונן לגאולה. התורה מספרת לנו וַיֵּלְכוּ, כלומר שהם הלכו כדי לקיים את המצווה. למה חשוב לציין את ההליכה? כדי ללמד אותנו שעל עצם ההכנה והמאמץ לקראת מצווה, אנחנו מקבלים שכר מיוחד מה', עוד לפני המעשה עצמו. ההליכה הזו דרשה מבני ישראל אומץ רב, כי הם היו צריכים לקחת שה, חיה שהמצרים החשיבו לאל שלהם, ולעשות זאת בלי פחד ומתוך ביטחון מלא בה'.
בהמשך נאמר כֵּן עָשׂוּ, כדי לשבח את בני ישראל על כך שביצעו את המצווה בשלמות, בדיוק כמו שהתבקשו, בלי להחסיר אף פרט קטן. המילים האלו גם מגלות לנו שגם משה ואהרון קיימו את המצווה בעצמם. למרות שהם היו המנהיגים הגדולים, ולמרות שהם היו משבט לוי שלא היה משועבד במצרים, הם לא התנשאו על העם. הם משכו את הצאן בעצמם והשתתפו בשמחה יחד עם כולם. העובדה שבני ישראל מוזכרים לפני משה ואהרון מלמדת אותנו מסר מקסים: בקיום מצוות אין אנשים חשובים יותר וחשובים פחות. מי שמזדרז לעשות את רצון ה' באהבה, הוא תמיד הראשון.