מלך מצרים נכנע לחלוטין ומכריז גַּם־צֹאנְכֶם גַּם־בְּקַרְכֶם קְחוּ ללא הגבלה, מתוך הבנה שישראל עוזבים לצמיתות ויזדקקו לכל סוגי המקנה. באומרו כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם הוא מבטל את כל תנאיו, מעניק להם בהמות משלו להקרבה לה', ובמילה וָלֵכוּ הוא מגרש בכוח גם את אלו מתוך העם שחששו לצאת אל המדבר. שיא הכניעה מתבטא במילים וּבֵרַכְתֶּם גַּם־אֹתִי, כאשר פרעה מכיר בגדולת ישראל ומתחנן שיתפללו עליו בזמן הקרבת הקורבנות כדי שיינצל ממוות כבכור או כדי שהמכות ייעצרו. מנגד, יש המסבירים שאין זו בקשת תפילה אלא הצהרת רווחה, שכן גם הוא מבורך כעת בעצם שחרורו מעול הייסורים שסבל בגללם.
שמות, פרק י״ב, פסוק ל״ב
פרשת בא
גַּם־צֹאנְכֶ֨ם גַּם־בְּקַרְכֶ֥ם קְח֛וּ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם וָלֵ֑כוּ וּבֵֽרַכְתֶּ֖ם גַּם־אֹתִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.