תארו לעצמכם שחבר קרוב עשה טעות חמורה, ואתם צריכים לגשת ולבקש עליו סליחה. מה הייתם אומרים כדי שיסלחו לו? לאחר שהרוחות נרגעו במחנה, משה עולה שוב אל הר סיני. המילה וַיָּשָׁב מלמדת אותנו שמשה חוזר עכשיו להתפלל אל ה' ולבקש רחמים על עם ישראל, אחרי שכבר עצר את החוטאים. הוא מתחיל את התפילה שלו במילה אָנָּא, שהיא מילה של תחינה, בקשת סליחה עמוקה והודאה באשמה.
משה לא מנסה להסתיר את מה שקרה, אלא אומר בפירוש שהעם חטא חֲטָאָה גְדֹלָה. למה משה, שבא להגן על עם ישראל, מדגיש שהחטא שלהם היה כל כך גדול? זהו בעצם תכסיס חכם. כשממהרים להודות באשמה מראש ומוציאים את הכל החוצה, זה משתיק את כל מי שמנסה להאשים ולא משאיר לו מה להגיד.
בסוף דבריו, משה מציין שהעם עשה אֱלֹהֵי זָהָב. למה חשוב להזכיר מאיזה חומר עשוי הפסל? משה מנסה להגן על העם ומסביר לה' שמרוב שהם קיבלו שפע, זהב ועושר ביציאת מצרים, היה להם קל יותר לטעות. זה דומה למלך שנתן לבן שלו ארנק מלא במטבעות, והעמיד אותו במקום שמלא בפיתויים והשפעות לא טובות. במצב כזה, קשה מאוד שלא לעשות טעויות. משה בעצם אומר שהעושר הרב שהם קיבלו הוא זה שבלבל אותם וגרם להם להיגרר אחרי החטא.