תארו לעצמכם מצב שבו מישהו שמח דווקא כשקורה לכם משהו לא טוב, ואפילו מנסה לקחת את הדבר שהכי יקר לכם. זה בדיוק מה שקרה כשארץ ישראל הייתה חרבה ועזובה. העמים מסביב ראו את המצב, ובמקום להצטער, הם שמחו. הנביא מעביר להם מסר מאת ה' ופותח במילים כֹּה אָמַר ה'. הביטוי הזה חוזר כמה פעמים בקטע, כדי להזכיר לעמים השונים שה' רואה הכל ולא שותק על כך שהם שמחו לאיד. כשהאויבים הסתכלו עֲלֵיכֶם, כלומר על ארץ ישראל הריקה, הם קראו הֶאָח, שזו מילת קריאה המבטאת צהלה כשמישהו אחר נופל. הם הביטו על הרי ישראל, שנחשבים להרים הגבוהים והיפים בעולם ונקראים וּבָמוֹת עוֹלָם, ורצו אותם לעצמם. המילה הָיְתָה כתובה בלשון נקבה כי היא מתייחסת לארץ ישראל כולה, והשאיפה של אותם אויבים הייתה שהארץ תעבור אליהם לְמוֹרָשָׁה, כלומר תהפוך להיות הירושה והנחלה הבלעדית שלהם לתמיד.
יחזקאל, פרק ל״ו, פסוק ב׳
כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה יַ֣עַן אָמַ֧ר הָאוֹיֵ֛ב עֲלֵיכֶ֖ם הֶאָ֑ח וּבָמ֣וֹת עוֹלָ֔ם לְמוֹרָשָׁ֖ה הָ֥יְתָה לָּֽנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.