מלכים ב, פרק כ״ג, פסוק י״א

II Kings 23:11Sefaria

וַיַּשְׁבֵּ֣ת אֶת־הַסּוּסִ֗ים אֲשֶׁ֣ר נָתְנוּ֩ מַלְכֵ֨י יְהוּדָ֤ה לַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ מִבֹּ֣א בֵית־יְהֹוָ֔ה אֶל־לִשְׁכַּת֙ נְתַן־מֶ֣לֶךְ הַסָּרִ֔יס אֲשֶׁ֖ר בַּפַּרְוָרִ֑ים וְאֶת־מַרְכְּב֥וֹת הַשֶּׁ֖מֶשׁ שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃

יצא לכם פעם לראות מצעד מפואר עם סוסים ועגלות מקושטות? תארו לעצמכם תהלוכה כזו, אבל כזו שנועדה למטרה לא טובה בכלל. לפני שיאשיהו הפך למלך, מלכים אחרים הכניסו לירושלים מנהג רע של עבודה זרה. אנשים היו עובדים לַשֶּׁמֶשׁ ומשתחווים אליה בכל בוקר כשהיא זרחה. המלך יאשיהו הצדיק החליט לטהר את הארץ, והתנ"ך מספר שהוא הפסיק וביטל את המנהג הזה, כלומר וַיַּשְׁבֵּת אותו. הוא לקח אֶת־הַסּוּסִים שעליהם היו רוכבים לקראת זריחת השמש, ועצר את הפעילות שלהם. המסלול של עובדי השמש התחיל ממש מפתח המקדש, מִבֹּא בֵית־ה', והמשיך מזרחה אל חדר מיוחד, אֶל־לִשְׁכַּת נְתַן־מֶלֶךְ הַסָּרִיס, שהיה שמו של שר חשוב. החדר הזה היה נמצא באזורי המגרשים שבקצה העיר, אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים. המעשה של האנשים האלה היה חמור מאוד, כי כשהם צעדו מבית ה' לכיוון מזרח, הם בעצם הפנו את הגב שלהם לבית המקדש. במקום להתפלל לה', הם הפנו אליו עורף והשתחוו לשמש. כדי להעלים לגמרי את העבודה הזרה, יאשיהו לא רק עצר את הסוסים, אלא גם לקח את מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ, שהיו עגלות שחוברו לסוסים וסימלו את התנועה של השמש בשמיים, ואותן הוא שָׂרַף בָּאֵשׁ. כך הוא דאג שלא יישאר שום זכר למנהג הרע הזה והחזיר את העם לעבוד רק את ה'.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י׳
פסוק י״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.