תארו לעצמכם שאתם מנקים את החדר שלכם ביסודיות רבה ולא מוכנים להשאיר אפילו פירור אחד של לכלוך. כך בדיוק הרגיש המלך יאשיהו כשהחליט לטהר את הממלכה מעבודה זרה. הוא מצא מזבחות ישנים שמלכים קודמים השאירו בארמון ובבית המקדש. אולי תשאלו את עצמכם למה מלכים צדיקים שהיו לפניו לא הרסו אותם קודם? הסיבה היא שבעבר המלכים פשוט הפסיקו להשתמש בהם לעבודה זרה, או שהתחילו להקריב עליהם לה'. אבל יאשיהו רצה ניקיון מוחלט. הוא החליט להשמיד אותם לגמרי כי בעבר השתמשו בהם לדברים רעים.
יאשיהו הגיע לשני מקומות מרכזיים. המקום הראשון היה הגג עלית אחז, שזהו גג של חדר עליון שהמלך אחז בנה במיוחד כדי לעבוד בו עבודה זרה. המקום השני היה בחצר הכהנים ובחצר ישראל בבית ה', היכן שהמלך מנשה בנה בעבר מזבחות. יאשיהו לא סתם הזיז אותם, אלא נתץ אותם, כלומר שבר וריסק אותם לחתיכות. לאחר מכן הוא וירץ, כלומר מיהר ורץ לסלק אותם מהמקום כמה שיותר מהר. בסוף, הוא אסף את כל העפר שנשאר מהמזבחות והשליך אותו אל נחל קדרון, שהוא אזור מישור פתוח, כדי שלא יישאר מהם שום זכר.