יאשיהו המלך עוקר את האשרה ממקומה סמוך למזבח מבית ה', ומוציא אותה אל אזור נַחַל קִדְרוֹן כדי לשרוף אותה. לאחר מכן הוא כותש ומפורר את השרידים לאבק, פעולה המתוארת במילה וַיָּדֶק. את העפר הוא משליך עַל קֶבֶר בְּנֵי הָעָם שעבדו לאלילים אלו בחייהם, במטרה לבזות את העבודה הזרה ואת עובדיה המתים כאחד. השלכת העפר על הקברים, האסורים בהנאה, מבטיחה שאיש לא ישתמש בעתיד בשרידי האליל. במקביל, החיבור הפיזי בין שרידי האלילים לקברי עובדיהם נועד לזעזע את העם, להמחיש את קללות התוכחה שבתורה ולעורר אותם לתשובה.
מלכים ב, פרק כ״ג, פסוק ו׳
וַיֹּצֵ֣א אֶת־הָאֲשֵׁרָה֩ מִבֵּ֨ית יְהֹוָ֜ה מִח֤וּץ לִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ אֶל־נַ֣חַל קִדְר֔וֹן וַיִּשְׂרֹ֥ף אֹתָ֛הּ בְּנַ֥חַל קִדְר֖וֹן וַיָּ֣דֶק לְעָפָ֑ר וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶת־עֲפָרָ֔הּ עַל־קֶ֖בֶר בְּנֵ֥י הָעָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.