המלך יאשיהו וַיִּתֹּץ, כלומר הרס עד היסוד, את בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים שהוקמו בְּבֵית ה'. מבנים אלו הופרשו לטומאה ושימשו כבתי זנות פולחנית או כמקומות ייעודיים לעבודת פסל האשרה, והם הוקמו דווקא במקדש עקב הבנה מעוותת של דמות הכרובים. באותם מקומות, הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה, כאשר המילה בָּתִּים אינה מתארת מבני אבן אלא יריעות בד. יריעות אלו נועדו לכסות ולכבד את הפסל, או לחלופין ליצור מחיצות מסתור עבור הבאים לקיים מעשי זימה סביבו.
מלכים ב, פרק כ״ג, פסוק ז׳
וַיִּתֹּץ֙ אֶת־בָּתֵּ֣י הַקְּדֵשִׁ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁ֣ר הַנָּשִׁ֗ים אֹרְג֥וֹת שָׁ֛ם בָּתִּ֖ים לָאֲשֵׁרָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.