קרה לכם פעם שעזרתם למישהו מכל הלב, והוא כל כך העריך את זה שרצה לעשות למענכם משהו ענק בתמורה? זה בדיוק מה שקרה לאלישע הנביא. הוא רצה להודות לאישה השונמית על האירוח הנפלא שלה ועל כך שדאגה לו כל כך. אלישע לא פונה אליה בעצמו, אלא שולח את העוזר שלו, גיחזי, כדי שידבר איתה.
אלישע מוסר לה דרך עוזרו: חָרַדְתְּ אלינו את כל החרדה הזאת. המילה חָרַדְתְּ כאן לא אומרת שהיא פחדה, אלא שהיא התאמצה מאוד, טרחה מכל הלב ושמה לב לכל פרט קטן כדי שלנביא יהיה נוח ונעים. בגלל שהיא עשתה כל כך הרבה, אלישע מרגיש חובה להחזיר לה טובה ולברך אותה. הוא שואל אותה אם היא צריכה שהוא ידבר בשבילה אל הַמֶּלֶךְ או אל שַׂר הַצָּבָא. לאלישע היו קשרים טובים מאוד עם המנהיגים הכי חשובים, והוא הציע להשתמש בהשפעה שלו כדי לעזור לה אם היא צריכה משהו מהשלטון.
אבל האישה השונמית עונה לו תשובה יפה ופשוטה: בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת. היא בעצם מסבירה שהיא חיה בטוב ובשלווה בתוך המשפחה הגדולה שלה. אף אחד לא מציק לה ויש לה כל מה שהיא צריכה. לכן, אין לה שום בקשה או תלונה שדורשת התערבות של מלך או שר, ואם אי פעם היא תזדקק לעזרה, בני המשפחה שלה יעמדו לצידה ויעזרו לה.