תארו לעצמכם שמישהו מבטיח לכם את הדבר שאתם הכי רוצים בעולם. בטח הייתם קופצים משמחה, נכון? אבל מה הייתם מרגישים אם הייתם חוששים שההבטחה הזו קצרה מדי ולא תחזיק מעמד? זה בדיוק מה שקרה לאישה שאירחה את אלישע הנביא. אלישע מבטיח לה הבטחה מרגשת מאוד ואומר לה לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה. כלומר בעוד שנה בדיוק מהיום, אַתְּ חֹבֶקֶת בֵּן. הכוונה היא שהיא תזכה לאחוז בחיקה תינוק קטן משלה ולשחק איתו.
היינו מצפים שהאישה תשמח מיד, אבל במקום זאת היא נבהלת ומבקשת מאלישע אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ. המילה תכזב מתארת משהו שנותן תקווה אבל פוסק ונעלם, ממש כמו מעיין מים שפתאום מתייבש. האישה פשוט פחדה מאוד להתאכזב. היא חששה שהשמחה תהיה זמנית בלבד ושחלילה הילד לא יאריך ימים. לכן היא מתחננת לנביא שאם ה' עושה לה נס כזה נפלא, שזה יהיה נס שלם ושהילד יגדל, יהיה בריא ויחיה חיים ארוכים וטובים.