מלכים ב, פרק ו׳, פסוק ה׳

קרה לכם פעם ששאלתם חפץ מחבר, ופתאום הוא נהרס או הלך לאיבוד? איזו תחושה לא נעימה זו, נכון? זה בדיוק מה שקרה לאחד התלמידים של הנביא אלישע. בזמן שהם עבדו יחד, אותו תלמיד, שנקרא כאן הָאֶחָד, היה עסוק בלחטוב עצים. הוא עמד על שפת נהר הירדן והיה מַפִּיל הַקּוֹרָה, כלומר חוטב את העץ כדי להפיל אותו אל המים. פתאום קרתה תאונת עבודה. בזמן שהוא מכה בעץ, להב הברזל של הגרזן התנתק מידית העץ, וְאֶת הַבַּרְזֶל נָפַל אֶל הַמָּיִם. התלמיד נבהל מאוד וצעק צעקת שבר ויללה: אֲהָהּ! הוא פנה מיד לאלישע והסביר לו למה הוא כל כך מודאג. הבעיה לא הייתה רק אובדן כלי העבודה, אלא שהגרזן בכלל לא היה שלו, וְהוּא שָׁאוּל. הוא שאל אותו מאדם אחר, ועכשיו הוא חייב להחזיר אותו או לשלם עליו, אבל אין לו כסף לכך. למזלו, אותו תלמיד הוא זה שביקש והתעקש מראש שאלישע יבוא איתם למסע, וכך בזכות הכוונה הטובה שלו להיות קרוב לנביא, אלישע היה שם בדיוק בזמן כדי לעזור.